חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ב"ל 4076-07

: | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
4076-07
28.3.2011
בפני :
נוהאד חסן

- נגד -
:
סקוירסקי דן
עו"ד אמיר ח'טיב
:
בטוח לאומי
עו"ד הלשכה המשפטית
פסק-דין

כללי

1.         בפנינו תביעתו של מר סקוירסקי דן (להלן- התובע), להכיר בפגיעה שארעה לו לטענתו, ביום 13.12.06  בברך רגל ימין כ "תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.                     המוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע),בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה מהתובע (נ/2) וממנהלו הישיר בעבודה (נ/4), ובחן את המסמכים הרפואיים, החליט - לדחות את התביעה. הנתבע הודיע על כך לתובע במכתב הנושא תאריך 29.4.07, בו נרשם בין היתר:

            " מעיון בפרטי תביעתך,ומבירורים שנערכו, לא הוכח ,לדעתי,שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך.

            מעיון בכרטיסך הרפואי עולה כי שבועיים לפני האירוע המוצהר התלוננת על "קליקים" בברך... "  

3.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבד התובע בחברת חשמל- כמפעיל בתחנת כוח במחלקת תפעול. במסגרת תפקידו כאיש שטח, ערך התובע ביקורות תפעול של יחידת הייצור בשטח ונתן מענה ראשוני לתקלות שאירעו. עבודתו מבוצעת תוך כדי הליכה ונסיעה גם יחד, שהצריכה כניסה לרכב ויציאה ממנו,מספר פעמים במהלך משמרת.

4.         לגרסת התובע, ביום 13.12.06 במהלך העבודה ובמסגרת תפקידו, נסע ברכב ביחד עם  סגן מנהל המחלקה אמנון פייר. לטענתו,בעת שיצא מהרכב לשם מילוי תפקידו, חש "כאב בברך ימין כמו  "קנאק" שלא משתחרר". התובע המשיך בעבודתו בהנחה שהכאב יחלוף, ולקראת סיום יום עבודה,כאשר קם מהכסא וניסה ליישר את הרגל, חש כאב חזק בברך ואז ראה  מבעד למכנסיו שהברך נפוחה. עוד באותו היום, פנה התובע לקופת חולים, לקבלת טיפול רפואי.  

5.         לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח קיומו של אירוע תאונתי ביום 13.12.06. על כן יש לדחות את תביעתו.

דיון והכרעה

6.         סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר, "תאונת עבודה" :

            "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

7.         בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה ,יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסויים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0  דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332;דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284;דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253;דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351)

8.         בטופס התביעה לנתבע (נ/1), הצהיר התובע : " נסעתי עם אמנון פייר ברכבו של מנהל המחלקה לטפל במערכת מים גולמים בשטח התחנה, שיצאתי מהרכב ליד מיכל 90 חשתי כאבים בברך רגל ימין,כאבים שהלכו והתגברו".

            בפרק הצהרת המעביד, הצהיר העובד פייר אמנון, שהיה  ביחד עם התובע ברכב:

            " הייתי נוכח בזמן האירוע וב... שקדמו לו. בזמן הכניסה והיציאה מהמכונית לא ארעו שום אירועים חריגים (כמו מכה וכו) וכמו כן העובד לא ביצע שום פעילות חריגה או מאומצת,לא רואה קשר בין הפעילות לתאונה"

9.         בהודעה לחוקר (נ/2), סיפר  התובע בין היתר,: " ...נסענו ברכב לנקודה הראשונה וביציאה שלי מהרכב אני חושב שזו הייתה פעם ראשונה שהייתי צריך לצאת, הרגשתי כאב עדין בברך ימין,כאילו "קנאק" שלא משתחרר,ביצעתי במקום מה שהייתי צריך לעשות (עמ' 2 משורה 34 לנ/2) . התובע נשאל על ידי החוקר, "האם כשיצאת מהרכב עשית תנועה חריגה? תנועה לא נכונה?" והתובע השיב: " כנראה שהתנועה לא נכונה של התרוממות משקל גוף על רגל ימין שכנראה הייתה בזוית שעשתה לי את הנזק ..."(עמ' 3 משורה 71 ל-נ/2).

10.       בשלב הגשת התצהיר ובעדותו, בחלוף כארבע וחצי שנים מקרות האירוע הנטען (ת/1), טען התובע בתוקף,וללא היסוס-(בשונה מגרסתו הראשונית כפי שהובעה:בטופס התביעה,בהודעה לחוקר ובפני הרופא המטפל),כי הפגיעה ארעה לו בעת שיצא מהרכב "כאשר שמתי את כל כובד משקלי על רגל ימין תוך כדי תנועה סיבובית ותוך כדי קימה מהכסא,הרגשתי כאב בברך כמו "קנאק"..." 

11.       מבחינת הדין המהותי, על פי תיאורו של התובע בגרסתו הראשונה, נסיבות הפגיעה הנטענת, אינן עולות כדי הגדרת תאונת עבודה שבחוק. שכן, לגרסת התובע כפי שהובעה בטופס התביעה, ובהודעה לחוקר (נ/2), במהלך יום עבודה רגיל בעת שיצא/נכנס   מהרכב, הוא חש בכאב ו"קליק" בברך, מבלי שיצביע על גורם חיצוני כלשהו הקושר את הפגיעה הנטענת לעבודה. נכון הוא, שבמסגרת הודעה לחוקר, התובע העלה השערה, שלא נרשמה בטופס התביעה: " כנראהשהתנועה לא נכונה של התרוממות משקל גוף על רגל ימין שכנראה הייתה בזוית שעשתה לי את הנזק ",מעבר לכך שהתובע אמר את הדברים בתשובה לשאלת החוקר, האם כשיצאת מהרכב עשית תנועה חריגה? תנועה לא נכונה?, התובע בעצמו מטיל ספק שאכן "עשה תנועה לא נכונה", התובע לא העלה  גרסה זו קודם לכן במסגרת טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי, או בתביעה לבית הדין. בכך יש כדי לסתור את החזקה הקבועה בסעיף  83 לחוק הביטוח הלאומי, ולהצביע על כך שהנפילה הנטענת לא התרחשה "עקב" העבודה.

            לעניין זה, יפים הדברים שנאמרו בפסק דין בעניין דב"ע שן0-94/ לעיל:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>